אודות טאליס

סקר ההוראה והלמידה הבינלאומי (TALIS 2018) שנערך על ידי ה-OECDב-48 מדינות, שאל מורים ומנהלים בחטיבות הביניים אודות מאפייני העבודה שלהם, ההכשרה להוראה וההזדמנויות ללמוד ולהתמקצע בהוראה. המידע שנאסף נועד לספק למדינות שהשתתפו מידע השוואתי ושימושי שיאפשר להן לבחון את מדיניות החינוך שלהן, לזהות מהם השינויים הנדרשים במערכת, ללמוד כיצד מערכות חינוך אחרות מתמודדות עם אתגרים דומים, וללמוד מגישות חדשניות שקיימות בעולם לעיצוב ולקידום מקצוע ההוראה במדינה. מחקר זה 'נתן קול' למורים ולמנהלים והזמין אותם להשפיע על קביעת המדיניות. 

הנכם מוזמנים לקרוא את הדו״ח ובו עיקרי הממצאים מהמחקר.

להלן מספר ממצאים מעניינים מתוך המחקר וקישור לפרקי הדוח הרלוונטיים. 

תובנות על הוראה ולמידה

מה הם הקשיים העומדים בדרכה של ההוראה האיכותית? 

מתוך פרק X: חסמים להוראה איכותית וחשיבות להשקעה בחינוך

אילו הזדמנויות יש למורים ומנהלים ללמוד ולהתפתח? 

מתוך פרק X: פיתוח מקצועי

איך מלמדים וכיצד מעריכים את הלמידה?

 

מתוך פרק X: פרקטיקות הוראה

האם ההכשרה שקיבלו המורים הכינה אותם לאתגרי המקצוע? 

מתוך פרק X: הכשרה ומוכנות

להוראה

מהי המוטיבציה של המורים לבחור במקצוע?

 

מתוך פרק X: הבחירה בהוראה כקריירה וגורמי המשיכה למקצוע

Screen Shot 2019-06-15 at 10.43.17.png

מהי המוטיבציה של המורים לבחור במקצוע?  

מתוך פרק X: הבחירה בהוראה כקריירה וגורמי המשיכה למקצוע

הקליקו על האייקון או כאן לקריאת הפרק המלא

שיקולים הנוגעים לתרומה לחברה עומדים במרכז ההחלטה של מורים לבחור במקצוע ההוראה. מורים רבים ציינו את המוטיבציה לתרום לחברה ולהשפיע על ההתפתחות של ילדים ואנשים צעירים. בישראל, לעומת ה-OECD, יותר מורים ציינו את האפשרות לקדם תלמידים משכבות חברתיות מוחלשות כגורם מוטיבציה. שיקולים הנוגעים לתנאי העסקה, כמו למשל, שעות עבודה נוחות, והכנסה הולמת היו פחות מרכזיים בבחירה. 

בישראל הבחירה בהוראה כהעדפה ראשונה לקריירה גבוהה יותר בקרב מורים ותיקים בהשוואה למורים בראשית דרכם. מורים שבחרו בהוראה כהעדפה ראשונה לקריירה שלהם, נטו להיות בעלי תחושת מסוגלות גבוהה יותר ולהפגין שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם בהשוואה לאלו שהוראה לא הייתה הבחירה הראשונה שלהם.

מתוך פרק X: הכשרה ומוכנות להוראה

הקליקו על האייקון או כאן לקריאת הפרק המלא

שימוש בפרקטיקות לניהול כיתה נמצא שכיח יותר בישראל מאשר במדינות ה-OECD. עם זאת, בעוד שמורים ותיקים ציינו שימוש בפרקטיקות מארגנות כמו הצבת מטרות בתחילת ההוראה, מורים בראשית דרכם מיישמים פרקטיקות שנועדו לשמור על כללי התנהגות

שיעור לא מבוטל של מורים חשו בתחילת דרכם המקצועית, כי הם אינם מוכנים די הצורך להתמודד עם נושאים חשובים כמו ניהול כיתה, מעקב אחר ההתפתחות והלמידה של תלמידים, ושימוש במחשב בהוראה. עם זאת, ישנם נושאים שאינם תלויי תחום תוכן וידע פדגוגי, בהם שיעור גבוה מהמורים בישראל דיווחו כי הם נכללו בהכשרה שלהם, למשל, הוראה בכיתה הטרוגנית. 

מתוך פרק X: פרקטיקות הוראה

הקליקו על האייקון או כאן לקריאת הפרק המלא

ישראל בולטת בעליה המשמעותית ביותר לעומת מחזור המחקר הקודם, בקיום פעילויות שעושות שימוש בתקשוב לצורך הכנת עבודה או פרויקט. פרקטיקות נוספות שהשימוש בהן עלה הן מתן פרויקטים שנדרש זמן להשלימם, ומתן משימות מחיי היומיום כדי להדגים כיצד הידע החדש שימושי.

שני שלישים מהמורים דיווחו על שימוש תדיר בכלי הערכה משלהם - עלייה ניכרת בהשוואה למחזור מחקר קודם. פרקטיקות הערכה נפוצות הן מתן משוב בכתב על עבודות תלמידים בנוסף לציון, ומתן משוב מיידי בעקבות צפייה בתלמידים מבצעים משימה. פחות משליש מהמורים בישראל דיווחו שהם מאפשרים לתלמידיהם להעריך את ההתקדמות שלהם בעצמם. 

שימוש בפרקטיקות לניהול כיתה נמצא שכיח יותר בישראל מאשר במדינות ה-OECD. עם זאת, בעוד שמורים ותיקים ציינו שימוש בפרקטיקות מארגנות כמו הצבת מטרות בתחילת ההוראה, מורים בראשית דרכם מיישמים פרקטיקות שנועדו לשמור על כללי התנהגות. 

מתוך פרק X: פיתוח מקצועי

הקליקו על האייקון או כאן לקריאת הפרק המלא

מרבית המורים והמנהלים בישראל משתתפים בפעילויות פיתוח מקצועי. השתתפות בקהילות מקצועיות, הדרכה של עמיתים וצפייה בהם ו/או התבוננות עצמית כחלק ממערך פורמלי, והשתתפות בימי עיון בנושאי חינוך נפוצים יותר בישראל מאשר במדינות ה-OECD, בעיקר בקרב מנהלים אך גם בקרב מורים. בדרך כלל, יותר מורים ותיקים בישראל דיווחו כי השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי ובפרט בקהילות מקצועיות, בהשוואה למורים בראשית דרכם. 

התכנים הנפוצים ביותר שנכללו בפעילויות לפיתוח מקצועי שבהן השתתפו המורים במהלך השנה שקדמה למחקר היו ידע בתחום הדעת וכישורים פדגוגיים. שיעור גבוה יחסית של מורים בישראל הביעו צורך רב להתפתח בנושאים: מיומנויות תקשוב לצורכי הוראה, הוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, התנהגות תלמידים וניהול כיתה, והוראת כישורי למידה. כמעט בכל הנושאים שיעור גבוה יותר של מורים בראשית דרכם, בהשוואה לשיעור בקרב מורים ותיקים, ציינו צורך רב לפיתוח מקצועי. רק בשני תחומים נרשמו שיעורים דומים בצורך בפיתוח מקצועי: מיומנות תקשוב לצורכי הוראה ותקשורת עם אנשים מתרבויות/מדינות שונות.

כשליש מהמנהלים בישראל הביעו צורך רב להתפתח מקצועית בשימוש בנתונים לצורך שיפור איכות בית הספר, ובתכנון פיתוח מקצועי עבור/עם המורים. עוד ציינו מנהלים בישראל את הצורך ללמוד ניהול פיננסי ופיתוח שיתוף פעולה בקרב מורים.

מתוך פרק X: חסמים להוראה איכותית וחשיבות להשקעה בחינוך

הקליקו על האייקון או כאן לקריאת הפרק המלא

מנהלים רבים בישראל ציינו מחסור בתשתיות פיזיות ובכלל זה מרחבי הוראה, תשתיות פיזיות, מחשבים וגישה מוגבלת לאינטרנט. מנהלים רבים ציינו מחסור בכוח הוראה מוסמך ומיומן, למשל מורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, מורים מקצועיים, ומערך מסייע. עוד ציינו מחסור בזמן להנהגה החינוכית ולעבודה עם תלמידים. מעט מנהלים ציינו מחסור בחומרי לימוד.

בראש סדר העדיפויות ציינו המורים בישראל את הצורך בשיפור שכר המורים ובצמצום מספר התלמידים בכיתות על ידי גיוס כוח הוראה נוסף. לאחר מכן תמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים או משכבות מוחלשות ובהגדלת היצע תכניות לפיתוח מקצועי איכותי או בשיפור מבנים ומתקנים. בתחתית המדרג השקעה בחומרי הוראה-למידה.